פרסום במגזין "טיימס ישראל" – הנציבות לפליטים של האו"ם במשא ומתן להעברת מהגרים לארצות "בטוחות"

פרסום במגזין "טיימס ישראל" – הנציבות לפליטים של האו"ם במשא ומתן להעברת מהגרים לארצות "בטוחות"

הנציבות לפליטים של האו"ם במשא ומתן להעברת מהגרים לארצות "בטוחות" ולאפשר לאחרים להישאר

(מתוך: "טיימס ישראל", מאת מלאני לידמן, 7 בפברואר, 2018 – קישור לכתבה המקורית באנגלית)

ישראל נמצאת במשא ומתן עם הנציבות לפליטים של האו"ם לצורך העברת חלק ממבקשי המקלט האפריקאים למדינות צד שלישי המוכרזות על ידי האו"ם כ"בטוחות", ככל הנראה כולל מדינות מערביות, בתמורה למתן אישור שהייה תמידי לחלק מהפליטים בישראל.

העסקה כנראה תבלום את המבצע הישראלי הנוכחי לגירוש אלפי מבקשי מקלט לארצות באפריקה, כנראה רואנדה ואוגנדה.

"הסכם כזה יוכל להיות ממומש, למרות שנדרש לברר פרטים חיוניים", אמרה שרון הראל, הנציבה ליחסי חוץ בארגון בישראל. היא סירבה לנקוב בשמות המדינות המעוניינות בקליטת הפליטים או באחוז הפליטים שיורשו להישאר בישראל. משנת 2013 הנציבות לפליטים של האו"ם עובדת מול מספר מדינות שונות ותיווכה את העברתם של 2400 מבקשי מקלט למדינה שלישית שהנציבות מחשיבה לבטוחות, כולל ארצות הברית וקנדה.

הראל אמרה שהיא בטוחה שההסכם יוכל להציע פתרון ממשי לכ- 38,000 מבקשי מקלט אפריקאים השוהים כרגע בישראל. "אנחנו רואים בהסכם כזה מצב של רווח דו צדדי לפליטים ולמדינת ישראל", אומרת הראל.

משרד ראש הממשלה סרב להגיב על שאלות שנשאלו בנושא.

הנציבות לפליטים של האו"ם, כמו גם מספר ארגונים לזכויות האדם הגיבו בתדהמה על תכנית הגירוש של ישראל לגירוש מבקשי מקלט למדינה שלישית שבאופן רשמי לא נקבו בשמה. דיווחים ציינו את אוגנדה ורואנדה, הרשומות על ידי האו"ם כ"אזורים מדאיגים".

"בשל הסודיות האופפת את המדיניות הזו והעדר השקיפות הנוגעת לביצועה, הנציבות התקשתה" לעקוב ולפקח על מצבם של האנשים שהועברו למדינות אפריקאיות", נמסר מהנציבות בנובמבר. הנציבות לפליטים של האו"ם מודאגת שאנשים אלה לא הגיעו לחוף מבטחים ולא נמצא להם פתרון בר קיימא למצבם ושכתוצאה מכך רבים מהם ניסו להמשיך לנדוד הלאה תוך סכנה רבה בתוך אפריקה או לכיוון אירופה."

ישראל גירשה כ 4,000 מבקשי מקלט לרואנדה ואוגנדה מדצמבר 2013, כשהחלה תכנית הגירוש.

חוק חדש לסגירת מתקן הכליאה לפליטים והמאלץ את מבקשי המקלט לעזוב או ללכת לכלא הוליד מבצע גירוש חדש השבוע. ישראל התחילה להעביר צווי גירוש למבקשי מקלט שהגיעו ביום ראשון להאריך את אשרת השהייה הדו-חודשית שלהם.

ביום שני, נתניהו הגיב לביקורת הבינלאומית כשקרא לה "קמפיין של שקרים".

"החוק הבינלאומי מחייב מדינות וגם מעניק להן זכויות. יש חובה לקלוט פליטים, ואנחנו קולטים פליטים," אמר, "אבל החוק הבינלאומי, גם מעניק למדינות את הזכות להרחיק מתחומן מהגרים בלתי חוקיים. אין לנו חובה לאפשר למהגרי עבודה בלתי חוקיים שאינם פליטים להישאר כאן".

נתניהו גם טען שג'ורג' סורוס מימן את המחאה נגד הגירוש, טענה שסורוס הכחיש מידית.

אלפי מבקשי מקלט הפגינו ביום רביעי מול שגרירות רואנדה, ורבים הפגינו נגד הגירוש מול כעשר שגרירויות וקונסוליות של רואנדה ברחבי העולם. המוחים נשאו שלטים כגון "לא ניפול לייאוש, נעצור את הגירוש", "הכרה בפליטים הוא ציווי מוסרי", "לא מאמינים לגזענים", ו "קאגמה – אנחנו לא למכירה".

פעילים אריתראים אמרו שהם מאמינים שכעשרים מבקשי מקלט שעזבו לאפריקה מצאו את מותם בניסיון לברוח לאירופה.

המגורשים לרואנדה אמרו ל"טיימס ישראל", ודווח על כך רבות בעיתונות הזרה, שהם מוחזקים מספר ימים בבית פרטי ואז נלקחים לגבול עם דרום סודאן או אוגנדה באמצע הלילה. נאמר להם לעבור את הגבול ללא מסמכים, ולבקש מקלט מדיני אחרי שיעברו את הגבול.

המגעים בין הנציבות לפליטים של האו"ם, ישראל ועוד מדינות הוזכר לראשונה על ידי הרבנית האקטיביסטית סוזן סילברמן במאמר מערכת בניו-יורק טיימס ביום רביעי. סילברמן, היוזמת של "מקלט ישראל" המעודדת ישראל להסתיר אנשים מאפריקה שקיבלו צוו גירוש בבתיהם, כתבה שהנציבות לפליטים של האו"ם תוכל להעביר כמחצית הפליטים השוהים בישראל, אם נתניהו יסכים לשתף פעולה. "זה יספק לראש הממשלה ניצחון פוליטי בבית", כתבה.

"גירוש מרצון" משמעו שמבקשי מקלט חתמו על הסכם עם משרד הפנים שהם החליטו לצאת את ישראל מרצונם החופשי, החלטה שנעשתה אחרי שיכלו לבחור בין כליאה לגירוש.

מבקשי מקלט שיחתמו על ההסכם שהם עוזבים מרצון יקבלו מענק של 3500$.

תומכי מבקשי המקלט מוחים וטוענים שישראל לא עשתה את המינימום הדרוש על פי אמנת 1951 כדי לוודא אם המהגרים הם פליטים. בין 2009 ו 2017 15,400 אנשים פתחו תיקי בקשת מקלט במשרדי רשות ההגירה. ישראל סירבה להעניק מעמד פליטות ל 6,600 איש ו 8,800 בקשות מקלט עדיין פתוחות. ישראל הכירה בבקשתו של סודני אחד ועשרה אריתראים מתוך אלפי בקשות המקלט. שיעור ההכרה הוא אפוא 0.056%.

האיחוד האירופי הכיר בבקשות המקלט של 90% ממבקשי המקלט מאריתריאה ו56% מהבקשות שהוגשו על ידי סודנים, על פי דו"ח המכון האירופי ליציבות.

הראל, דוברת הנציבות לפליטים של האו"ם בישראל, ציינה שהיו כמה "פערים" בדרישות הפורמליות שהוצבו בפני למבקשי מקלט. מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן שהגיעו לישראל לפני 2012 לא נדרשו בתחילה למלא דרישות לקבלת מקלט. שינוי המדיניות ב- 2012 לא הוכרז באופן רשמי והוביל לבלבול בקרב מבקשי המקלט באשר לצעדים הפרוצדורליים שעליהם לנקוט.

כל מי שרוצה להגיש בקשה למקלט מדיני חייב לחכות לילה שלם, לעיתים כמה פעמים, בשורה ארוכה מחוץ למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.

ענת פרץ, תושבת נווה שאנן בת 25 היא חברה בקבוצת פיקוח התחנה המרכזית אשר תומכת בגירוש, אומרת שהיא לא מאמינה שהמשא ומתן שמנהלת נציבות הפליטים של האו"ם תוביל למשהו. "האו"ם יכולה להחליט כל מיני סוגים של החלטות, אבל בסופו של דבר העניין הוא מה ישראל מחליטה לעשות", אומרת פרץ. "כל הנושאים האלה נבדקו על ידי בית המשפט העליון. ישראל מקיימת את כל הדרישות המשפטיות".

"אני חושבת שאם הם מגורשים, הדברים ישתפרו עבורנו", אומרת פרץ. פרץ הוסיפה שהיא היתה מתוסכלת מהקריאות שהיא וחבריה האקטיביסטים התומכים בגירוש הם גזעניים או נאציים. "הם לא יכולים לשפוט אותנו, הם צריכים להתייחס עם תושביה הישראלים של דרום תל אביב ביותר כבוד. הם לא מבינים את הבעיה," אמרה.

חלפון סולטן, אב לשניים בן 33 מאריתריאה ואחד מהמארגנים של המחאה מול שגרירות רואנדה ביום רביעי, אמר שהוא תומך במשא ומתן של האו"ם שישלח כמה ממבקשי המקלט למדינה שלישית שמוגדרת על ידי האו"ם כבטוחה ויאפשר לכמה מבקשי מקלט להישאר בישראל.

"הם צריכים לערוב לחיינו במקום שבו אנחנו נמצאים," אמר סולטן. "זה לא משנה איפה אנחנו, אנחנו זקוקים לביטחון. אם זה נעשה על ידי האו"ם ונעשה באופן שעורב לביטחון שלנו, אני תומך בזה."

"זה צעד חשוב. זה היה צריך לקרות מזמן," אמר מוטסים עלי, פעיל וסטודנט למשפטים, הסודני היחיד שקיבל מקלט מדיני בישראל. "זה התפקיד שהנציבות לפליטים של האו"ם אמורה למלא. לרוע המזל ישראל עדיין רוצה להעביר אנשים כשיש לה את האפשרות לקבל אותם, אבל אנחנו תומכים בגישה של האו"ם."